עיקרי הדברים מתוך מפגש עם דסיקשר בצרפת – יולי 2001

ליצירת קשר:

ארגון האימון: ויניאסה קרמה

מתחילים במקום שנמצאים בו, מתקדמים בדרך הדרגתית, צעד אחר צעד לקראת אסנה מרכזית שהיא במרכז האימון.

מדוע? יש לזכור שאסנות הן מצבים לא רגילים. אם למשל נרצה להגיע לעמידת כתפיים כאסנה עיקרית, נזדקק לתהליך, להכין את הגוף כדי שלא נסבול לאחר מכן. אין ממהרים ממצב למצב. אחרי שנמצאים זמן מסוים בתנוחה, נחים מספיק, מרגיעים את הגוף ומכינים אותו ליציאה לחיים היום יומיים.

אם משנים את האסנה העיקרית, ההתחלה והסיום משתנים.

עלינו לדעת לאן הולכים אחרי האימון. תמיד יש לתכנן אותו בהתאם למה שקורה לאחר האימון. השימוש בנשימה זהו האספקט החשוב ביותר באימון באסנה. השאיפה והנשיפה יהיו ארוכים וזורמים בנעימות עם הפסקה קטנה אחרי כל שאיפה או נשיפה. הנשימה היא אינדיקציה לאנרגיה. כאשר יש שליטה באסנה, הנשימה זורמת ארוכה, שקטה ושלווה.

אם אין אפשרות לבצע אסנה בשלמות, יש להציע הקלות. לכל אחד ישנה אפשרות להתחיל מהמקום בו הוא נמצא וללמוד לפי צרכיו עד שיגיע למקום אליו הוא שואף. יש ביוגה משהו לכל אחד, יוגה לא מונעת מאף אחד להתחיל באימונים.

כדי לשמור על בריאותו, צריך אדם לשנות הרגלים בהתאמה למצב החדש בו הוא נמצא. פירוש הדבר, יישום מתאים המבוסס על המצב. זה מתאים לא רק ליוגה, אלא גם למצבים אחרים בחיים. יוגה צריכה להיות מבוססת על רמת התלמיד ומיושמת בהתאם ליכולתו.

קיימות טכניקות שונות לביצוע. טכניקה היא חשובה אם היא משרתת את המטרה ויכולה לעזור בכל הנ”ל. אם אינה משרתת את המטרה, יש להחליפה. מה שחשוב זה לא הטכניקה אלא כ י צ ד היא משרתת את מטרתנו (לעתים קרובות אנו נותנים חשיבות רבה מדי לטכניקה). עלינו לבדוק איפה אנו נמצאים מבחינה זו, על מה עלינו להתמקד, איזה הפרעות עלינו לסלק. כל זה דורש תשומת לב רבה.

היוגה אינה מתקיימת רק בכיתת האימון, היא נמצאת בכל מקום ובכל זמן, היא קשורה ליחס של אדם אל עצמו ואל סביבתו. היוגה נמדדת לפי היחסים של האדם עם עצמו ועם דברים אחרים. מהי איכות קשריו, איך היו לפני שלושה חודשים ואיך הם היום? האם חל שיפור?

Yoga of Yoga היא מבחן יחסים – מבחן קשר, זיקה, קירבה, נגיעה אל עצמו ואל הסביבה. את זה לא קונים בחוץ, את זה צריך לחפש וליצור. היוגה היא כמו ראי: מה שנמצא בפנים נמצא בחוץ.

בסיום הסמינר ניסיתי לסכם את הדברים שנעשיתי מודעת אליהם יותר באופן אישי והם:

  1. היוגה היא אוצר נדיר המקנה לנו הרמוניה פנימית ואהבה.
  2. להתאמן בה באהבה ואכפתיות יום יום.
  3. לשמור על האוצר הזה של הרמוניה ואהבה בנחישות והחלטיות ולא להרשות לשום דבר להפר אותם.
  4. סוואמי ונקטסננדה אומר: “העולם היום כבר יודע שיוגה מביאה שלום והרמוניה, אך איך זה ייתכן שאפילו מורים ידועים של שיטות יוגה ידועות, אינם מסוגלים למנוע דיסהרמוניה בשורותיהם שלהם?”

כשמישהו מוצא הרמוניה בתוך עצמו, הרמוניה זו מתגלה ביחסים. כשהדבר איננו כך, מוטב לעצור, לקחת פסק זמן ולבחון מחדש את המצב.

מרגע שאני טועם את ההרמוניה הפנימית, את הבריאות והשמחה שהיא מביאה לי, אני אוהב אותם בכל מאודי ואני נמצאת בתוכם. אין משהו בעל ערך יותר גדול, ויהיה הפיתוי אשר יהיה-לעולם לא אזרוק אותם החוצה.

 מוגש בהאבה ע”י רחל זולברג