ועדה פדגוגית – סיכום 2015-2016

ליצירת קשר:

הועדה הפדגוגית פועלת על פי תקנון ארגון מורי היוגה בישראל. תקנון הארגון קובע  שתפקידיה המרכזיים של הועדה הפדגוגית הם, אחריות מקיפה על תכנים של פעילות הארגון לגווניה, כמו כנסים, ימי עיון, סדנאות והשתלמויות. תפקיד נוסף הוא הכוונה פדגוגית של מורים ומכשירי מורים, במטרה לדאוג להעלאת רמת ההוראה של יוגה בארץ, בהתאם לסעיף בתקנון הארגון.

ברצוננו להדגיש שני עקרונות שהם בגדר קו מנחה בפעילותה וקבלת החלטותיה של הועדה הפדגוגית ולדעתנו מהווים הכרח להמשך תפקודו של הארגון על ועדותיו וחבריו, עקרונות היסוד הם דמוקרטיה ושקיפות, בכל  מוסדות הארגון ופעולותיו. אנו מצהירים שהועדה הפדגוגית מונחית על פי עקרונות אלה.

בשנת 2015-2016 פעילות הועדה השנה התמקדה בשני נושאים:

  • התפתחות מקצועית בארגון:
    • לקראת ינואר 2018, המעבר לקורס מורים של 600 שעות לימוד.

הועדה פדגוגית מתכוננת ומכינה את הארגון למעבר של 600 שעות לימוד ( אקדמיות) בקורסים להכשרת מורים, מינואר 2018, כרף שיחייב את הקורסים בישראל. קורס שיעמוד ברף זה יתפרסם באתר הארגון.  ברצוננו להדגיש כי לאחר  1 בינואר 2018 כל תלמיד בקורס מורים, יוכל להשלים שעות לימוד כדי להגיע לרף זה עד השלמתו. הועדה הפדגוגית אמורה להציע לצורך תהליך זה השתלמויות מקצועיות.

  • תהליך קבלת בקשות לפתיחת קורסי מורים ליוגה בישראל והכרה בקורסים, מתוך מטרה לשמור על מקצועיות והתמקצעות ראויות בהתאם לדרישות בינלאומיות וישראליות, ובהתאם להחלטות האסיפה מיוני 2014. פגשנו לשיחה כל מי שביקש לפתוח קורס מורים.  המבקש הגיש הבקשה עם פירוט הסילבוס תכנים ושעות המתוכננות לקורס, כך יכולנו להכיר וללמוד על מטרותיו ודרכי פעולתו העתידיים. בשיחה נכחו כל חברי הועדה. בעתיד נבקש מכל מועמד להציג המלצות ממורים.
  • השנה אושרה פתיחתם של  2 קורסים להכשרת מורים. קורסים שהוגשו וטרם אושרו נמצאים בקשר רציף עם הועדה ואנו פועלים כדי להדריכם בתהליך.
  • קורסים שאושרו, אמורים להופיע באתר הארגון מרגע קבלת האישור, החלטה זו טרם בוצעה. ברצוננו להדגיש כי לדעתנו, מידע המתפרסם באתר הינו חיוני לחברי העמותה ולמתעניינים חדשים. כידוע בימינו מידע רב נגיש לציבור באמצעות המרשתת ולכן חשוב מאוד לעדכן האתר באופן שגרתי.
  • לצערנו השנה לא נפתחו השתלמויות מקצועיות למורים מטעם הארגון.סיבה ראשונה היא חוסר היענות של חברי הארגון להשתלמויות אלה בשנה שעברה,  שייתכן ולחוסר הפרסום להשתלמויות באתר או בידיעון של הארגון, היה חלק באי ההצלחה. סיבה שניה היא היעדר יוזמה מצד הועדה השנה.

נושא שני בו עסקה הועדה הוא מעמדו של תחום התוכן וההתפתחות המקצועית בארגון ברמת המבנה הארגוני.

ב. ‘שפה מקצועית משותפת’ בארגון

כיום קיים קושי רב קשרי העבודה הפנים ארגוניים:

הועדה עשתה מספר ניסיונות ליצור ‘שפה משותפת’ ושיתוף פעולה בין הועדה הפדגוגית לועד המנהל אך כפי שקורה בשלוש השנים האחרונות, הועדה הפדגוגית אינה שותפה לקביעת תכנים בכנסים וימי עיון.

שתי דוגמאות למצב זה:

  • בהכנות לכנס הנוכחי, נציגי הועדה הפדגוגית לא שותפו בבחירת המורים וקביעת תוכנית הכנס. הועד המנהל בניגוד לתקנון, עוסק בהפקה וגם בקביעת תכנים.
  • לישיבת ועד מנהל וועדה פדגוגית משותפת יחד עם מיכל מנכלי”ת הארגון, במרץ 2016, הגיעו כל חברי הועדה הפדגוגית אך רק חברת ועד מנהל אחת.

הועדה ממליצה לפני האסיפה הכללית ומבקשת את אישור האסיפה לקדם הצעות אלה:

  • מפגשי עבודה קבועים של ועדות הארגון- לצורך שיפור הקשר ביניהן ואיכות השרות לחברי הארגון. אנו ממליצות/ים לקבוע בתחילת כל שנת פעילות, (מיד לאחר הכנס השנתי), שלושה מפגשים משותפים בשנה בהם ישתתפו כל חברי הועדות.
    • חובת שיתוף נציג ועדה פדגוגית בקביעת תכנים של כנסים, ימי עיון, השתלמויות.
    • אישור תקציב לוועדה הפדגוגית- יש לתקצב עבודת הועדה במסגרת תקציב שנתי של הארגון.
    • חיזוק הקשר המקצועי בארגון האירופאי ליוגה- הועדה הפדגוגית של הארגון האירופאי נמצאת בקשר עם הועדה הפדגוגית, ואנו מבקשים לחזק קשר מקצועי זה.
    • פרסום דוחות ופרוטוקולים- הועדה נפגשת אחת לחודש ומסכמת פרוטוקול ישיבה. למען השקיפות והעברת מידע לחברי העמותה, לדעתנו חשוב מאוד לפרסם את עיקרי הפרוטוקול במיוחד החלטות חשובות באתר הארגון. כך לדעתנו צריכות לנהוג ועדות הארגון, כולן.

    בברכה  הועדה הפדגוגית, מאי 2016

    אדי בכור, זיוה כינרות, ליאורה קסטנבוים, יעל אוהד-קרני.